אם אתם לא מכירים את הביטוי שבכותרת, אנא, קחו דקתיים וקראו את זה.
אתם יודעים מה מסתבר? מסתבר שווירג'יניה מהממת. כאילו, ממש, ממש מהממת. ברמת הלסת הנשמטת. תראו:
המצלמה לעולם לא תעביר את הקסם
למה אני מופתע? כי הנסיבות היו משונות. הגענו לכאן בעיקר כי לפני הטיסה הבנו שיש לנו שבוע שלם שלא תיכננו בו כלום, וכשבדקנו מה נמצא במרחק של מספר שפוי של שעות מאיזור ניו יורק, חשבנו על וירג'יניה. אחד השירים האהובים עליי של ג'ייסון מולינה, הוא השיר הזה:
תמיד כששמעתי אותו דמיינתי דמדומים על עמק כפרי יפהפה, שליו ומרגיע. וכשראיתי את השם "עמק שננדואה" בגוגל מפות, הצבעתי ואמרתי זהו, לשם אנחנו נוסעים. לא היה לי מושג מה יש שם או אם זה בכלל כיף, אבל ידעתי שאנחנו צריכים לנסוע בעקבות השיר.
היום הגענו לעמק שננדואה ביום חצי שמשי ולגמרי יפהפה, והתחלנו לטייל:
עברה לידנו רכבת משא כל כך ארוכה, שהספקנו לעצור, לחנות ולהצטלם
מה שרואים פה היא למעשה בריכה שמשקפת בצורה מדהימה את הנטיפים שמעליה. גם במציאות זה פשוט לא ייאמן
אתמול ישנו בהאריסבורג, פנסילבניה. היום אנחנו ישנים בהאריסונבורג, וירג'יניה. אמריקה זה מבלבל. הגענו למוטל, ומיד חזרנו שלוש מאות מטר אחורה, לאולם באולינג שראינו בדרך. זה היה בילוי אמריקנה משוגע. עיר עלומה בווירג'יניה, אמצע שבוע, אמריקאים שאין להם מה לעשות בעיר הזאת באים לשתות בירה דלילה ולגלגל כדורים. תיכוניסטים, סטודנטים, משפחות, מקצוענים. ראינו את אמריקה האמיתית, והיה תענוג לבהות בה.
אה, כן.
הנה כמה תמונות מהימים שלנו עם רוי ורותם בניו יורק סטייט, ששכחנו לפרסם קודם.
ומלא דלעות
הו ( 3> )
מזל טוב, אביטוליק !!! נראה לי שהפעם מתנת היומולדת ש"סידרת" לך >>>>יוצאת מן הכלל מוצלחת !!!
מצחיק שהגעתם לשננדואה מבלי להתכוון, זה *ה*פארק של החוף המזרחי לזמן השלכת ובכלל 🙂
מרגלית:
האמת שכרטיס הטיסה היה מתנה לגיא ליום ההולדת השלושים שלו, אבל כן, לגמרי היה לי מניע נסתר כשקניתי לו אותו. חתיכת יום הולדת, אין ספק 🙂
רותם:
וואלה? לא היה לנו מושג, איזה קטע. זה מסביר למה יש באזור כל כך הרבה מלונות וכל כך מעט סיבות להגיע לפה חוץ מהעמק הנהדר.
וואלה 🙂 היקום הזה, לפעמים הוא בסדר.
אנחנו הגענו למערת הנטיפים הזאת בפסח האחרון אבל ויתרנו בגלל התור המטורף בחוץ…
כאלה אנחנו, נשברים בקלות