שני בערב, הארלם. שנה טובה.
תודה לאל (או לבריאן צ'סקי וג'ו גביה) על Airbnb. אני כותב עכשיו מדירה מקסימה להפליא בדרום הארלם, ממש על גבול הסנטרל פארק. קומה חמישית, פרקטים, סלון, מטבח, ספות, פסנתר (!)… הגענו לכאן אתמול ונישאר פה עד ה-21. כל זה במחיר יומי שהיה קונה לנו חדר זעיר של מקלחת מיטה וכיסא במלון כוכב וחצי בקצה הרחוק של ברוקלין. תענוג. כל הדירה שלנו, לא רק חדר שינה אחד בבית שגרים בו עוד אנשים. התחושה נפלאה – יש לנו בית.
כצפוי, אנחנו במוֹד טיול וחקר, ולכן הספקנו איזה מיליון ושלוש מאות אלף דברים מאז העדכון האחרון שלנו. במקום לספר הכל בפרוטרוט, אספר ברפרוף וניתן הפעם לתמונות לדבר.
אתמול הגענו להארלם ושמחנו – השכונה, למרות השם שיצא לה בעשרות השנים האחרונות, נעימה וידידותית, ויש בה הכל מהכל: שחורים, לבנים, אסיאתים, צעירים, זקנים, עניים, אמידים. ביקרנו בשוק רחוב קטן של יום ראשון וכולם היו נעימים וחייכנים. נסענו ל-MoMA להרגיש קצת אינטלקטואליים ולראות אמנות מודרנית. מסתבר שכרטיס הסטודנט שלי מתל אביב תופס, וקיבלנו הנחה. התרוצצנו וראינו מלא דברים ממש מעולים, וגם כמה דברים הרבה פחות מעניינים (לעזאזל איתך, מינימליזם אבסטרקטי!).
בערב הלכנו למועדון ממש מוצלח בשם Le Poisson rouge (הדג האדום), שם הייתה הופעה של Mount Eerie, הלהקה של פיל אלברום (לשעבר מ-The microphones). התרגשנו במיוחד, כי זו להקה שאביטל הכירה לי כשרק הכרנו, ושנינו אוהבים אותה מאוד, מאוד, מאוד. אלברום הוא גיבור גדול שלנו, אבל קטן מאוד לאחרים. כל ההופעה הייתה כמו משהו בלבונטין – איזה 60 איש בקהל, הופעת אינדי אמיתית. הקהל היה מגניב, ללא הניג'סים שהיו בהופעה של אמון טובין (ובלי עישון כלל! הידד). הייתה הופעה יפהפיה ומרגשת מאוד, ואפילו קניתי מאלברום עצמו אלבום שלו שאני אוהב מאוד, וקיבלתי חתימה. התרגשתי כמו ילד. כמובן שבהמתנה להופעה שתתחיל התיישבנו ליד בחור נחמד והתחלנו לדבר, ואז הסתובבנו ביחד כל הערב. פטריק, שהגיע מדרום אפריקה וכמונו היה נרגש לגלות שיש בעולם עוד אנשים שאוהבים את פיל אלברום.
היום, אחרי ביקור בסופר וארוחת בוקר בבית (ירקות! חשבתי שלא אראה כאלה לעולם), החלטנו שפשוט משוטטים. היום היה יפה ושמשי מכדי שנבזבז אותו בתוך מוזיאונים. מה שקרה הוא שהוצאנו מלא כסף בחנויות. קנינו קומיקס, בגדים, תיק חדש לאביטל (במקום הקודם, שנקרעה לו רצועה ביום הראשון שלנו כאן) ועוד מלא שטויות נהדרות.
הנה כמה דברים שראינו וראו אותנו בימים מאז שהגענו:
(ניסוח של אוהד; מוזיאון הטבע)
(סנטרל פארק)
(מומה)
(מומה)
(הבחורה)
(התמונה מוקדשת להלל, חובב המגזינים האיכותיים)
(התמונה מוקדשת להגר, חובבת האוכל היפני המשוגע)
(איסט וילג')
ואכן, באיסט וילג' מצאנו היום שמחה רבה, שם הסתובבנו שעות. הולכים לישון – נשיקות לכולם!
לא יכול שלא לשנות את הכותרת של התמונה הרביעית לכותרת:
"רק נס הזכוכית הציל את חוטמו של התנין מנפיחת גיא איומה"
וואו! גיא בג'ינס!
(גם השאר נראה מאד מרשים ומלהיב)
כיף שהוספתם תמונות !
הדירה של הגברת שעושה יוגה נראית מקום נוח וכיפי גם הוא !
יופי ♥
באמת עמרי, חשבתי שאתה מכיר את המכנסיים הכחולים שלי (שאינם ג'ינס!).
אוהד, אתה גאון, אני מחליף.
כיף לראות את זיו פניכם 🙂