חה! אנחנו צוחקים בפניהם של ג'יי ואלישה, לועגים לעיניו התכולות של פרנקי, משתנקים מבוז מול שיערו המגוחך של בילי – חברים, הצחקתם אותנו.
ניו יורק היא שלנו.
זה לא עניין של התרברבות, פשוט יש סיכוי שבימים האחרונים כבשנו אותה. חרשנו אותה, וכפי שאפשר לראות בתמונת הכותרת החדשה של הבלוג (ברקע, אגב: ברוקלין) – אנחנו חוגגים את נצחוננו!
טוב, אולי קצת נסחפנו. אבל רק קצת. אמת, קשה לומר שהעיר המרכזית והשוקקת ביותר בעולם הרגישה בנו, למען האמת לא ממש דגדגנו לה. אבל בלבנו, התחושה היא שהעיר הזו כבר שלנו. לפחות קצת.
עובדה: הסיבה שלא עדכנו את הבלוג כבר איזה 48 שעות היא פשוט כי כל הזמן התרוצצנו בניו יורק.
מה עשינו לאחרונה? הנה רק חלק מהדברים שאנחנו זוכרים כרגע:
– ביקרנו בחנות Goodwiil ששינתה לגמרי את חיינו. ככה חנויות יד שנייה צריכות להיות. לא רק שהכסף הולך למטרה טובה ושהם מעסיקים בעיקר אנשים נזקקים ונפגעים, אלא שפשוט כיף שם: מלא בגדים די כיפיים בנורא מעט כסף. אז יצאנו עם ערימה של דברים, שחלקם תוכלו לראות בתמונות שלהלן. עוד כיף לגלות שלא רק תפרנים כמונו קונים בגודוויל, אלא גם אנשים בחליפות ומזוודות קופצים לקנות בלייזר חתיכי בשמונה דולר.
– אכלנו גלידה נפלאה ב-Big gay ice cream. לא היינו במספיק גלידריות כדי לקבוע אם זו הכי טובה, אבל אין ספק שזו הגלידריה הכי משמחת בעיר. העובדים צעירים ומצחיקים ומלאי מרץ ובדיחות, האווירה משמחת ומחויכת, והגלידה אדירה. תענוג! גיא קנה גם סיכת-דש שלהם, והוא עונד אותה בגאווה מוגזמת על ז'קטו.
– ישבנו שעה קלה עם בחור צרפתי מבוגר שניגן פלמנקו ושר בקולי קולות באיזה פארק קטן באיסט וילג'. הבחור שיש לידו תופף על ארגז קרטון. איכשהו, לא נשמע כאילו חסר דבר.
– ביקרנו במטרופוליטן והיה כל כך אדיר שבא לנו קצת להקיא. או סתם לרקוד. בשלב מסוים מרוב כיף התחלנו לצלם תמונות טיפשיות עם מוצגים, כי לא ממש הייתה לנו ברירה. הנה כמה.
– ביקרנו בכמה חנויות קומיקס, כולל את Midtown comics מעוררת התאווה, ויצאנו שבורי לב. הכל נראה מדהים, והכל יקר. אוף.
– טיילנו לאורך הטיילת המזרחית של מנהטן, ראינו ספינות היסטוריות וצפינו על ברוקלין.
– חזרנו לוויליאמסבורג האדירה, שכונה היפסטרית אמנם אבל בהחלט מלאה חיים ואנשים שאנחנו מחבבים (כלומר צעירים, יצירתיים, מגניבים). ביקרנו בערב של סיפורים בני 3 דקות: כל מיני סופרים צעירים עלו לבמה וסיפרו סיפור שקשור לספר או לכתיבה, במשך 3 דקות. זה היה מצחיק וקצת מוזר, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. הצטרף אלינו דניאל קורן, מוזיקאי ישראלי תושב השכונה, ולקח אותנו (בגשם! היה גשם! וחם) לפיצה הכי טובה בסביבה, Fornino. המלצרית התבלבלה והביאה לנו שתי פיצות גדולות במקום קטנות, אז שמחנו ולקחנו שאריות הביתה ואנחנו עדיין מנשנשים מהמקרר פיצה גורגונזולה ופיצה תרד וצנוברים.
– ראינו סנאים! מלא! כולל אחד שחור! ומלא חולדות! הידד למכרסמים!
– אביטל קנתה תיק חדש וכעת היא האישה האופנתית ביותר בניו יורק. הוכחה:
– צברנו אינספור שעות בסאבוויי, ולמדנו להכיר כבר את הפסיפסים על קירות התחנות, את הטיפוסים השונים, את הכריזה האוטומטית, וגם את פסלים המתכת הממש אדירים שיש באחת התחנות (כבר שכחנו איזו).
– חתכנו דרך סנטרל פארק, ופגשנו ברווזים. הם התרגשו לא פחות מאתנו.
